תאורה לפינת אוכל: איך תולים אותה נכון

נקודת פתיחה טובה היא בערך שישים עד שבעים סנטימטר מעל פני השולחן. לאחר מכן מכוונים לפי גובה התקרה והאם הגוף נכנס לקו ראייה בזמן ישיבה.

המבחן הפשוט הוא נוחות: רואים את מי שמולכם בלי שהגוף מסתיר ובלי אור שמציק בעיניים.

הכלל המעשי הוא שהגוף נראה הכי נקי כשהוא קטן יותר מהשולחן ומשאיר שוליים מכל הצדדים. כך התוצאה מאוזנת ולא צפופה.

אם הגוף קטן מדי, השוליים נשארים חשוכים. אם גדול מדי, העיניים מרגישות עומס והחלל נראה נמוך.

בשולחן ארוך לרוב עדיף גוף ליניארי, או שניים עד שלושה גופים בקו. זה נותן כיסוי לכל האורך ומונע מצב שיש אור רק באמצע.

בשולחן עגול, גוף אחד מרכזי או אשכול קומפקטי בדרך כלל נראה הכי נכון.

ברוב הבתים 3000K נותן אור ביתי ומחמיא לאוכל ולעור. 3500K מתאים אם רוצים מעט יותר חדות ועדיין לשמור על תחושה חמה.

6500K בדרך כלל מתאים לחללים טכניים כמו מחסן או מוסך, ופחות לפינת אוכל כי הוא עלול להרגיש קר ולא מחמיא.

בוחרים גוף עם דיפיוזר או מקור אור שאינו חשוף לעיניים, וקובעים גובה כך שהאור נשאר מעל קו הראייה ולא בתוך העיניים.

אם יש אי נוחות, זו כמעט תמיד תלייה לא נכונה או מקור אור חד מדי.

כן. בפינת אוכל המעבר בין מצב אירוח למצב ערב רגוע חייב להיות קל. דימר מאפשר להוריד עוצמה בלי לשנות גוון ובלי להוסיף עוד מנורות רק כדי להרגיע את האור.