תאורה לסלון: איך מתכננים נכון שכבות אור ואווירה בלי סנוור

מינימום שעובד מצוין הוא שלוש שכבות: בסיס אחיד (כללי), הדגשה (קיר או פינה) ואווירה (אור רך לערב). גם אם אין הרבה נקודות תקרה, אפשר להשלים עם מנורת רצפה או תאורה עקיפה.

ברוב הסלונים 3000K נותן איזון מושלם. אם אתם רוצים אווירה חמימה במיוחד, 2700K ירגיש “מחבק”. 4000K מתאים לסלון מאוד מודרני ולבן, אבל בערב הוא עלול להרגיש פחות נעים. 6500K בדרך כלל לא מומלץ לסלון, הוא מתאים יותר לחללי שירות או עבודה טכנית.

ברוב המקרים זו לא בעיית עוצמה, אלא בעיית פיזור. אור שמופנה לקירות, תאורת קיר, או מנורת רצפה בפינה אחת יכולים “לפתוח” את הסלון יותר מאשר להוסיף גוף מרכזי חזק.

כן, כי הסלון משתנה בין יום לערב. דימר או הדלקות נפרדות מאפשרים אור חזק כשצריך, ואור רך כשנרגעים, בלי להוסיף עוד גופים ובלי להרגיש מסנוור.

נמנעים מאור חזק שמופנה למסך או לעיניים. עדיף אור עקיף עדין שמרכך את הקונטרסט, ותאורה צדדית שמוסיפה עומק בלי השתקפויות על המסך.

כלל אצבע נוח לתאורה כללית בסלון הוא כיוון של 150 עד 250 לוקס, תלוי באופי החלל. אם אתם מרגישים שהסלון מואר אבל “לא אחיד”, לרוב צריך לשפר פיזור ושכבות יותר מאשר להעלות עוצמה.